דואוקרטיה
דואוקרטיה (באנגלית do-ocracy) הינה מבנה ארגוני שבו פרטים בוחרים לעצמם תפקידים ומבצעים אותם ללא ארגון מגבוה. האחריות משויכת לאנשים שמבצעים בפועל את העבודה, במקום לנציגים נבחרים. זהו המבנה הארגוני בקרב משתתפי הברנינג מן, בקהילת מידברן ובתנועות ליברטריות. לדואוקרטיה יש גם אופי זן שיכול להיות קשה עבור חלק מאנשים להבין – “איך זה שפלוני עושה כל-כך הרבה תפקידים בקהילה?” “בגלל שפלוני עושה הרבה תפקידים בקהילה”. עשיית המשימה היא בעצמה הצדקה בעבורך להיות האדם שעושה את המשימה.
רוצה שמשהו יקרה? תעשה/י אותו!
דוגמה
30 אנשים הולכים לאירוע ברן ומקימים מחנה ביחד. ליאת שואלת בקבוצת הפייסבוק של המחנה, “אולי נארגן ארוחות משותפות, נבשל ונאכל ביחד?” אחרים אומרים “בטח, אני אשתתף” או “אני יכול להכין פויקה בשישי בערב” (או, לעתים, אף אחד לא עונה!). מהר מאוד ליאת מתחילה להתקשר לחברי המחנה ומבקשת לשאול סירים ומחבתות, מפרסמת תפריטים יומיים, בודקת מה כל אחד אוהב לאכול, אוספת כסף לאוכל ומארגנת קניות בשוק. בזמן האירוע, היא מארגנת תורנויות בישול וניקיון ודואגת שדברים יתבצעו ויתנהלו כמו שצריך.
ואז יגיע חבר מחנה חדש ויגיד “ואו, למה ליאת מחליטה מה נאכל ומי עושה מה? מי מינה אותה?” וחבר מחנה אחר, חכם ומנוסה יותר יגיד, “זו דואוקרטיה. אם אתה חושב שאתה יכול לעשות את מה שליאת עושה, ואתה רוצה לעשות את זה, אז תעשה! היא בטח תשמח. אם לא, אל תתלונן כי אז היא תפסיק לעבוד כל כך קשה ולא יהיה לנו מה לאכול!”
היכן דואוקרטיה מתפתחת?
דואוקרטיה לרוב מתפתחת באופן ספונטני בקבוצות בעלות המאפיינים הבאים:
- הסיכונים נמוכים – אם משימה כלשהי לא נעשית, או נעשית בצורה גרועה, זהו לא מצב של חיים או מוות
- סמכות אינה נכפית
- ישנה עבודה רבה – יש הרבה משימות לעשות, והרבה אנשים לעשותן
- מאמץ מתוגמל בהכרה
- תרבות של השתתפות – כל חבר בקהילה מרגיש זכות וחובה לקחת אחריות
ניגודים
בניגוד לדואוקרטיה, ישנן דמוקרטיה ומריטוקרטיה:
בדמוקרטיה, לכל אחד יש אמירה לגבי מה צריך לעשות. בדואוקרטיה, כולם עושים משימות שהם רואים לנכון, ללא משוב מכל אחד.
במריטוקרטיה, האנשים המוכשרים ביותר לתפקיד נבחרים אליו. בדואוקרטיה, כל מי שעושה את התפקיד מקבל אותו, ללא קשר למומחיות או להכשרה.
סכנות
- התלהבות – אנשים יכולים להיקשר יותר מדי למערכת הדואוקרטית ולהתנדב ליותר מדי תפקידים, או ליותר מדי משימות.
- שחיקה – בהמשך להתלהבות, יגיע השלב בו האדם יקלוט שהוא התנדב ליותר מדי תפקידים ומשימות ויכיר בכך שאין לו די זמן לעשות אותם. ואז…
- תסכול – לחלק מהאנשים אין את הזמן או את היכולות לעשות משהו, אבל יש להם מומחיות (אמיתית או מדומיינת). בדואוקרטיה, הם עלולים לחוש כאילו הדברים יוצאים מכלל שליטה וזה עלול להביא לתסכול.
- עריצות – אדם שתוך כדי עשייה הגיע לשליטה במערכת מאוד חיונית, הכוח יכול לעלות לו לראש ולדרוש תגמול והוקרה על העבודה שלו.
- צדק מנהלי – דואוקרטיה לא תמיד מוגדרת בפירוש, כך שיש מגוון דעות לגבי מה הוגן וצודק.
- טינה – אם רק חלק קטן מהמשתתפים בקהילה לוקחים חלק בעשייה של עבודות קשות, הם יכולים לנטור טינה לאחרים שלא לוקחים אחריות.
- קדוש מעונה – לחלק מהאנשים יש צורך פסיכולוגי לעבוד ללא הרף רוב הזמן, אולי כי הם מחפשים סבל מתוך רצון למחילה. בדואוקרטיה, אנשים כאלו נוטים לקחת יותר אחריות ולפעמים כופים כללים נוקשים על אחרים.
- שאננות – אם חלק קטן מהאנשים עושים את העבודה, האחרים הופכים לשאננים ומתעלמים ממשימות חדשות בתואנה ש“מישהו אחר יעשה זאת”.
- הדרה חברתית – אנשים שלא יכולים לעשות דברים, או שבוחרים לא לעשות דברים, לעיתים קרובות נדחקים לשוליים בעת קבלת החלטות.
- הצטברות של 'שיט' – פעילות מבוזרת ותקשורת חלקית עלולות ליצור מטען רגשי שלילי שגורם לנזק. (להרחבה: 'שיט')
