מזעור טביעת רגל – שאלות ותשובות

מעודכן לקראת מידברן 2016. דף זה הוא חלק מהמאמץ של מחלקת מט"ר בשיתוף צוות אקו-ברן.

הבהרה: טיוטא

מסמך זה הינו טיוטא ואינו מייצג את עמדת ההפקה של מידברן בשלב זה. הוא נמצא כאן למטרת שקיפות ויעילות קהילתית בלבד. המסתמך על המידע בדף זה עושה זאת על אחריותו בלבד and all that jazz.

אגף רישוי וקהילה

חפירה ובורות על הפלאייה

שאלה אני שואלת עבור אמנית שפנתה אלינו-
האם יש אפשרות להתחיל להקים את המיצב בתקופה הקרובה , על מנת שצמחים יוכלו להתפשט למשל? אשמח גם להבין טוב יותר מה נחשב חשל“ש. האם למשל אפשרי לשתול צמחים מדבריים ולהשאיר אותם בשטח, אם הם מותאמים לו? האם מקובל לחפור באדמה ולמלא את הבור בסוף האירוע?

תשובה לגבי צמחייה, לפי הנהלים הקיימים – ראו מדריך הישרדות לפלאייה

פריטים שאין להעביר דרך השער
* צמחים חיים או מתים, וכל דבר שעלול להישבר ו/או לעוף ברוח
* חומרי נפץ, פצצות תאורה, זיקוקים או רקטות
* כלי נשק מכל סוג, כולל רובי אוויר או פיינטבול. לא תהיה עמדת הפקדת נשק בכניסה
* מיכלי בנזין, גנרטורים מונעי בנזין או כיריים מופעלות בנזין (“בנזינייה”)
* טרקטורונים או קטנועים
* אופנועים שאינם כלי התחבורה ששימש להגעה למקום
* כלבים או בעלי חיים אחרים


אם לדעתכם כדאי /צריך לשנות את הנוהל הזה, נדרש מתנדב שיצטרף למחלקת מט”ר, יחקור, ויגבש המלצה למדיניות חדשה בעניין הזה. החל מהשבוע ה-10 לפני פתיחת שערי מידברן, שהשנה (2016) התחיל ב-30/3, שינויי מדיניות הן משימה מאוד מורכבת בשל העומס על צוות ההפקה. חשוב לכם מספיק?

לגבי חפירת בורות בשטח – כרגע אין נוהל חד משמעי, ההעדפה כידוע היא למזער את טביעת הרגל. אשמח לפרטים מסודרים יותר לגבי גודל החפירה בקרקע, מטרתה, האם באמצעות שופל או באמצעות טוריה וכו' ואז אפשר יהיה לענות.

תאגידים מקצועיים

תאגיד פתרונות קצה

שאלה אני אחראי חשל“ש במחנה שטיפל'ה. אנחנו צופים שיהיו אצלנו כ- 1000 בקבוקים מידי יום של מי שבא להתקלח. לכאורה אני יכול לבקש מכל אחד לקחת איתו את הבקבוקים שלו אבל חשבנו לנסות למחזר בצורה מרוכזת. שאלתי:

  1. האם יש מחזוריות של בקבוקים בשטח המידברן?
  2. האם אפשר להכניס לתוכן גם בקבוקים מעוכים?
  3. מה לדעתך כדאי לעשות? למחזר אצלנו או לתת לכל אחד לדאוג לבקבוקים שלו?
תשובה בוקר טוב. ובהצלחה בשטיפלה – אתם נהדרים.
– יהיו מחזוריות של בקבוקים בשטח המידברן. הם יהיו שם על תקן תעודת ביטוח, רק כדי לוודא שמי שתכנן גרוע או 'נתקע' בלי טרמפ, עדיין ימחזר. מי שישתמש בהן ידע שהוא מפר את עקרון ההסתמכות העצמית. עקרון המפתח בתכנון – הסתמכו על משאבי הקמפ שלכם בפתרון אתגרי חשל”ש.
– הכלובים מעדיפים לקבל בקבוקים מעוכים.
– לדעתי כדאי גם וגם. להכין בלות לאיסוף בקבוקים למחזור גם של המבקרים כי זה מתנה נחמדה לתת להם, ולהכין מקום במשאית/עגלה לבקבוקים ריקים בדרך הבייתה – מחד. ומאידך, להזכיר למבקרים בקמפ בעדינות, שההסתמכות העצמית דורשת מהם לקחת את בקבוקיהם חזרה עימם הבייתה.

שאלה האם יש טעם לעשות הפרדה לאריזות/בקבוקי זכוכית/פחיות ולזבל אורגני או שממילא הכל הולך לאותה מכולת אשפה?
בברנינגמן היתה גם חלוקה ל-Burnables ושם שמנו נייר שאותו שפנו ולא זרקנו לזבל. זה רלוונטי לארץ?

תשובה כאמור, המיחזוריות הן על תקן תעודת ביטוח, ומטרתן רק לוודא שמי שתכנן גרוע או 'נתקע' בלי טרמפ, עדיין ימחזר. מי שישתמש בהן ידע שהוא מפר את עקרון ההסתמכות העצמית. עקרון המפתח בתכנון – הסתמכו על משאביכם/משאבי המחנה שלכם בפתרון אתגרי חשל“ש.

לגופו של עניין, כן, בכלובי המחזורית תהיה הפרדה בין זכוכית, אריזות, זבל אורגני וזבל להטמנה. נייר וקרטון ישנה עדיפות למחזר לכל הפחות לקמפסט אותם, כך שהקונספט של burnables פחות מתאים.
אם לדעתכם כדאי /צריך לשנות את הנוהל הזה, נדרש מתנדב שיצטרף למחלקת מט”ר, יחקור, ויגבש המלצה למדיניות חדשה בעניין הזה. החל מהשבוע ה-10 לפני פתיחת שערי מידברן, שהשנה (2016) התחיל ב-30/3, שינויי מדיניות הן משימה מאוד מורכבת בשל העומס על צוות ההפקה. חשוב לכם מספיק?

עורכות הערך הזה לדורותיו