דף זה הוא חלק מהמאמץ של צוות אקו-ברן.

אח“כ

אח”כ

הפחתת טביעת הרגל האקולוגית של אירוע מידברן

• ריכוז פתרונות אקולוגיים שימושיים למשתתפי האירוע
• יצירת שיתוף פעולה עם ההפקה לאירוע בר קיימא
• במאיץ החלקיקים: מטרתינו בניית החזון והפרקטיקה לקראת מידברן 2016

• אפשר למצא בדף האירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/430630170461618/
• תמונות שצילם איל פישר https://www.facebook.com/events/430630170461618/permalink/435839559940679
• עוד תמונות שצילם איל פישר https://www.facebook.com/events/430630170461618/permalink/435842606607041
• תמונות שצילמה רותם שפע https://www.facebook.com/rotemTW/timeline/story?ut=43&wstart=0&wend=1451635199&hash=-5070105354876777037&pagefilter=3
• תמונות שצילם אלמוג תימן https://www.facebook.com/events/430630170461618/permalink/435547879969847
• עוד תמונות שצילם אלמוג תימן https://www.facebook.com/events/430630170461618/permalink/435538003304168
• מדורה שצילם ברוך אורן https://www.facebook.com/events/430630170461618/permalink/435503076640994
• תמונות שצילם תומר לנצנר https://www.facebook.com/tomer.lenchner/media_set?set=a.10153107353222024.1073741834.567667023&type=3

למה קוראים לזה תאגידים? ראה “בית ספר סאדברי ירושלים – תאגידים” להסבר https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D#.D7.AA.D7.90.D7.92.D7.99.D7.93.D7.99.D7.9D

• פסולת – צמצום והפרדה של פסולת, הפחתה במקור: אלמוג, שני, ארז
• תאגיד חשמל – פתרונות חשמל ואנרגיה מתחדשת: רותם- מומחית, ברוך, עומרי, אילן ב.
• זבל אנושי – שירתי קומפוסט: גור, ברוך, מריאנה, חגית, נתנאל
• אקו-מיקומיישן – למקם את אירוע מידברן בשיקולים אקולוגיים: דידיקה, מורן, גור
• קשרי-עמותה – לחבר בין אקוברן וועד העמותה, הפקה וכו': איל, אביעד, ברוך
• אקו-קמפ – מחנה שהוא הדגמה לפתרונות אקולוגיים ובסיס לפעילות אקו-ברן על הפלאייה: טלי, שרון, אירית. קישור לקבוצתפייסבוק https://www.facebook.com/groups/181735242180269/

• מים אפורים – פתרונות קצה למים אפורים: אביעד, מריאנה
• שימור וניהול ידע – מורן, ברוך
• קיזוז פחמן – מאזן קרמטי: מוני
• אקו-הלפ – הנגשת המידע למנהלי מחנות וליחידים + שיבוצי מתנדבים לתאגידים + פייסבוק: חגית
• אומנות – מיצגים אומנותיים כגון – מקדש החשלש: מוני, מורן
• שמירה על חי וצומח – מודעות לסביבה, הנגשת מידע: אביעד
• תחבורה – צמצום פליטת הפחמן של המידברן באמצעות הנגשת פתרונות תחבורה חסכניים

יום שישי:

• התמקמות
• מעגל אקוברן מי מה למה ממצב
• מרחב פתוח – עבודת תאגידים

יום שבת:

• יוגה עם מריאנה
• סיור באדמאמה עם גור ועירית
• ארוחתבוקר
• תרבות הצריכה, החי והצומח בנגב עם אביעד
• טביעת רגל אקולוגית עם רותם
• מיומנות ההתבוננות עם מריאנה
• חשל“ש, סביבתנות, ומסקנות מהקונטרה-ברן עם ברוך ואלמוג
• צהריים טעימים
• הכנת שירותי קומפוסט + מים אפורים עם גור
• מוזיקה וחגיגות – ריקודי שקיעה
• איזה כיף פה

• איל
• טאז יואב
• שיר – טרם הייתי בברן ואשמח לתרום
• רותם שפע – בלי היררכיה. ספירלה. חשוב שיהיה אקו קאמפ כדי להדגים בשטח. ורק לעבוד מלמטה למעלה. להתמקד ולהציב יעדיםת
• מורן – מעצבת וציירת
• חגית -תרפיסטית עם בעלי חיים. לדים וזה – זה מלא זבלה.
• ארז
• מריאנה – מורה ליוגה
• טלי – מינימום 4 סופשים מתוכם 2 חובה למי שרוצה להיות בקמפ. טלי מובילה.
• עומרי
• תומר
• אביעד – המטרה שיהיה כיף. החזון הוא לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית.
• שרון – מלמטה למעלה. ונדרש ידע מההפקה
• אלמוג – מחנכים וגם נותנים דוגמא אישית. שנה שעברה היה צט לארעים מחנות נושא. עם פתרונות. צריך להציב מטרות.
• עומרי – הקמת שכונות זה תורם לאקולוגיה. אולי כפר אקולוגי. עובד עם כמה עמותות ועוד עם נרטורים של ביו דיזל.
• עירית – מערכת מינרוסטה לביודיזל.
• תומר מפתח תקווה ותל אביב – אפשר לייצר גז בבית.
• ברוך – זו העיר שלנו. זה מה שמניע אותי. אנרכיסט. / מחר אדבר עם אלמוג על אחראי חשלש. / בעד להתמקד בעניין השותפות, 3-4 שותפים לכל יוזמה. ולפי זה לשפוט. לי יש נושאים שמאוד חשובים לי, השאלה אם אצליח לגייס את השותפים / רוצה לדבר על תאגיד חשמל. זבל אנושי. ותחבורה למחנה.
• נתנאל. אגרואקולוגיה ובריאות הצמח. ונגר.
• שני ממחנה באובב.

1. הצעת מחיר לשכירות של 40 תאי שירותים אקולוגיים. תאים עם רמפה ופח ירוק עם גלגלים. באחריות גור
2. להרהר ולמצא משקיע אקולוגי, אולי מיזם משותף של כמה חברות.
3. חוברת זבל אנושי לקמפ באחריות ברוך
4. הצעת מחיר לקמפים 4 שיטות באחריות נתנאל
5. לגשש בשטח עם מנהלי מחנות
6. לברר רישוי בריאות בהפקה באחריות מריאנה וגם אחרי שיש הצעת מחיר, לדבר איתם על זה.
7. לעשות לובי בקהילה לנושא
8. סדנת התנסות אישית למנהלי מחנות

השתתפו: גור, ברוך, מריאנה, נתנאל

ערן עברי מרבדים הוא נגר וישמח לעזור בעניין הזבלאנושי.
שרון מאביעזר – חברה לשירותי קומפוסט.
2 תאים וכל יום הוחלף פח שחור לכל אחד מהתאים

שאלה – מה עושים עם החרא? זה תלוי מיקום, יש חרים הרבה מקומות.

להגיד לכל מחנה – זה מחיר, ואת זה אנחנו לוקחים על עצמנו. להגיד להם שלאור הקטסטרופה של שנה שעברה, אנשים ישמחו לקנות.
אנחנו לוקחים מהם את הקקי.

זה חוסך את העניין של הקשר עם ההפקה.

200 שח ליום אם זה 10 תאים.

קקיפובייה – מה עושה עם זה אחכ
פוביית השירותים מסוג חדש.

ההנחה היא שיהיו לפחות 5 קמפים שירכשו שירותי קומפוסט. סטרייטפרנדלי, פויקמפ, קפה עוגיות. ועוד 2.
ואז מחיר ליום 200 כשזה מעל 10 תאים. וזה 7 ימים של 2 הקמה ו5 פסטיבל. כלומר 1400 שח פלוס מעמ לכל הפסטיבל.

פחים ירוקים. ואז זה יכול להתמלא ב7 ימים.

שרון אומר – אישור משרד הבריאות אין.
אבל זה משהו שאני לא יודע לעשות. אולי עירית?

לוטן קיבוץ – השיגו תקן מול מכון התקנים לבניה עם חבילות קש. ותקן לשירותי קומפוסט זו עבודה של כמה שנים.

קולטי שמש, התקן בארץ זה 45 מעלות. אבל בחורף 58 מעלות.

תאים פוטואלקטריים זה בחורף 2000 ובקיץ 3000.

האם יש אישור משרד הבריאות על ההפקה בעניין תאי שירותים? ואם יש, האם ביקורת מתמשכת או חד פעמית.
והאם הביקורת היא מצד הקבלן או מצד ההפקה.ס

אסטרטגיה של נתנאל – הקמפ קונה את השירותים.

למכור תא עץ חד פעמי. 18 מטר עץ. 70 שקל עץ 100 עבודה ואפשר חוברת איקאה. 50 שקל מושב.20 שח פלטה לכיסוי. ודלי נסורת. חד פעמי.
נדרש אבק משורים. כי התלתלים סותם את המיכל.
,

עם הקיט – חוברת מידע. עם מי חמצן. הוראות איקאה. אנשי קשר לאיסוף פסולת.

3 אופציות: כולם עם הפרדת שתן
א. שכירות, אנחנו לוקחים לך מקצה לקצה. מודל עם מדף ובלי מדף. כולל הובלה של התא עצמו
ב. אתה קונה קיט שלם: 2 דליים שחורים לתא, ותא מעץ חד פעמי שריף
ג. כמו ב' אבל רב פעמי ממתכת / רב פעמי דלוקס מדף ממתכת
ד, מה שבא לך / אתה מפנה לבד

בחודשיים הקרובים:
הצעת מחיר לשכירות של 40 תאים עם פח ירוק. תאים עם רמפה–גור
להרהר ולמצא משקיע אקולוגי, אולי מיזם משותף של כמה חברות.
חוברת זבל אנושי לקמפ —ברוךש
הצעת מחיר לקמפים 4 שיטות –נתנאל
לגשש בשטח עם מנהלי מחנות
לברר רישוי בריאות בהפקה –מריאנה וגם אחרי שיש הצעת מחיר, לדבר איתם על זה.
לעשות לובי בקהילה לנושא
סדנת התנסות אישית למנהלי מחנות

השתתפו: רותם שפע, עומרי שגיא

הסכמנו על מספר דברים:

1. לברר את מספר הגנרטורים וכמות הסולר הנשרפת באירוע – באחריות עומרי העניין הזה של איסוף המידע הנדרש
2. להציע חלופה (הצעת מחיר) לגנרטורים שמותאמים לביו דיזל – באחריות רותם להשיג מחירים. מקווה שעד אז יהיה לנו נציג/ה בהפקה שיעזור לנו לקדם את העיניין.
3. להגיע ולגעת בקבוצת האמנים ולהציע להם אלטרנטיבה למיצבים קטנים להשתמש באנרגיה סולארית – באחריות ???. כי תכלס לדים בקושי צורכים חשמל, ולהקטין את כל הנזקים שנעשים בשטח בגין חפירות לתשתיות רק בשביל כמה לדים.. מקווה שהשנה יהיו יותר משני מיצבים שמקיימים איזשהי חשיבה סביבתית מתקדמת מעבר לחשל”ש, ובכך נוכל להמחיש שאפשר גם אחרת..

דברים שמוני כתב בפוסט אחרי הסופשבוע – https://www.facebook.com/groups/355256538008571/permalink/401022536765304/

לקראת ארוע ט“ו בשבט ונטיעת עצים על יד ברנרים.
מציע לבחון גם גזי חממה פלטנו ב-3 שנות ארועים.
וכמה עצים צריך על מנת לקזז את פליטת גזי החממה.
בארה”ב עולה המודעות לכך שארוע ברנינג מן מזהמים את הסביבה.
החלק הארי של זיהום מיוחס לנסיעה הלוך חזור ושינוע ציוד.
מדובר בטונה לאדם של גזי חממה.

וזה רק לארוע בלי קשר לכל ייצור גז בזמן ההכנות ראה-
http://www.laweekly.com/music/lets-be-real-burning-man-is-bad-for-the-environment-5018359

ב-2006 העריכו כי ברנינג מן 2006 ייצר 27000 טון גזי חממה לאדם – ראה
http://www.coolingman.org/learn_more/burning_man_estimated_climate_impact.html

אמריקאי ממוצע מייצר 17.6 טון גזי חממה בשנה כלומר 0.33 טון בשבוע
כלומר בשבוע מידברן ברנר מייצר כמעט פי 3 מהממוצע הארצי בארה“ב – ראה
http://www.lee.org/blog/2015/04/19/environmental-impact-of-burning-man/

קבוצה בשם ברנרים ללא גבולות שמה לעצמה למטרה לעודד ברנרים לשתול עצים –
http://www.cnet.com/news/seeking-to-reduce-environmental-impact-of-burning-man/

ניתן לנסות ולחשב כמה גזי חממה ארוע מידברן מייצר – ראה
http://coolingman.org/learn_more/calculator.cfm

יש קבוצות שונות בפייסבוק בנושא שאפשר לשתף איתם פעולה – ראה
https://www.facebook.com/pages/Burners-Without-Borders/440719295976317

דרושים 5 עצים לאדם לארוע ברנינג מן אחד וזה רק על הנזק שנגרם באותו שבוע ראה
http://www.frenchcore-burningman.com/offsetting-carbon-footprint-at-burning-man/

כלומר אם אצלנו היו 2 ארועים ועוד איזה 6 ארועים קטנים (מאמאמ ברן ועד היום ) בערך 10000 משתתפים אז נדרשים 50000 עצים חדשים ליער מידבהן.

אלמוג – כל קמפ צריך להקים צוות חשלש בפני עצמו כדי שיהיה ביזור של האחריות בנושאים השונים הקשורים לאקוברן וחשלש. למצא פתרונות קצה וכו'. צריך להיות מישהו במצב תודעתי-הכרתי צלול כדי לקחת אחריות על זה. ממש כמו אחראי מטבח. “אבא אקוברן-חשלש”.

מינימום טון פסולת למחנה גדול.
צריך לתכנן מראש כמה מים אפורים בסוף.

איל – מצפים מאיתנו להיות חשלש כשאנחנו אקו. יכולים לעזור בפסולת ושינוע. אבל צריך שההפקה תכיר בנו שאנחנו בין אסטרטגי לטקטי. ושישאלו את האקו-ברן כדי ללמוד ולהחכים מבעוד מועד. כדי שלא נצטרך להגיע למצב שבו הדברים “נופלים” עלינו. כי את זה אף אחד לא רוצה לעשות. תעזרו לנו להעלים את החשלש ולהישאר רק אקו.

דידיקה – אחת המטרות צריכה להיות למצא פתרונות קהילתיים לנושא שינוע. למשל הנגשת מידע על חברות שיכולות לשנע פסולת עבור המחנות.

יש מתח בין האחריות האישית של כל קמפ לבין האחריות של הקהילה.

עדיין אנחנו צריכים להיות מאוד בתיאום בין הקבלנים להפקה.

מידברן 2016 – עדיין חסר אחראי/ת חשל“ש. זו אחריות מאוד גדולה אז אולי 2 שמחלקים ביניהם את האחריות. וזה יאפשר לחבר את אקוברן להפקה. כי ההפקה שוב אומרת שהיא לא רוצה נציג אקוברן אלא רק נציג חשלש. תפקיד פוליטי עם מורכבות חברתית וסביבתית. לוביזם.

מורן מוכנה להיות עוזרת של מי שלוקח על עצמו.
תחשבו על זה.

עמרי – חשלש זה צוות עבדים?

ספי – היועמש של מדברן עד לפני חודשיים ובועד המנהל. כרגע אחראי על הרישוי. כמעט חצי משרה.
לוביזם – אני רוצה להיות הלוביסט שלנו בהפקה. כדי להיות יותר אקולוגיים וגם יותר LNT. יש כאן גם אלמנטים חינוכיים (לא אוהבים את המושג הזה אז) הסברתיים. אנשים רוצים להשאיר יותר נקי אחריהם אבל בסוף נשארת ערימה. צריך להנחיל את הידע הזה גם למשתתפים חדשים. גם לוותיקים וגם לבתולים.
לכן נראה לי שיהיה נכון להקדיש משאבים לטובת מדריכים. מצגת ברורה. שכל מנהל קמפ או כל FREECAMING עושה את זה בצורה הכי נכונה, קלה. לא מסמך ארוך אלא המדריך הפשוט והקל לאקולוגיה ברנרית.

ברמה היותר מערכתית – מיקום הפסטיבל ושת”פ רשות מקומית. עדיין מנסים לאתר לוקיישן אחר כדי לאפשר גדילה עתידית בלוקיישן קבוע. אם מכירים/יודעים וכו' מקום שיכול להתאים.

אייל – יש אגב תאגיד אקו מיקומיישן.. שווה לההתחבר.

ספי – תביא בריכת כדורים אבל תקח את זה איתך. תמצא פתרון אבל פחות “אל תביא”. כי אפשר היה להגיד “אל תלכו למדבר, כי אתם הולכים להרוס אותו”. מבינים את הפוטנציאל להרס ורוצים להיות בהתכוונוות כדי למזער את הנזק.

2 צפרדעים אחרי שכולם הלכו. גם מפ“צ. זה לא המון אבל זה היו דברים שהטרידו אותי. מחנה שלם שפרק את הג'יפה שלו מאחורי איזה עץ (מיץ פטל).

היתה בעיה קשה בצות מפצ שפינה את האיזורים הציבוריים. הבנו שצריך מאוד לחזק את מפצ בצוות ייעודי קיפול. כי זה מאוד קשה. ב2015 החברה שנשארו בשטח גם היו חשופים לשודים. לכן כל מי שחושב שיכול להישאר אחרי האירוע – זה ממש היימים הקשים וזה מה שצריך עזרה איתו.

קמפ ENDלרים.
שירותי קומפוסט – אני מאוד אוהב באופן אישי. באפריברן ובספרד יש רק שירותי קומפוסט.
עומרי – בפסטיבל יערות מנשה היה שירוקמופסט שגם היו מאושרים.
נדב מכיר את ההפקה שלהם ויכול לחבר.
ספי – יכול להיות שנוכל לאשר ואז תהיה מגמה חיובית. להתחבר לתאגיד זבלאנושי. ואני אדאג לראות איך מקדמים את זה. יצטרכו לתת פתרון מלא.
קמפ זבל אנושי – שיטהול???

ספי – לצערי בשנים קודמות לא אישרו לנו רכבים פועלים בשטח האירוע – רק רכבי הפקה מים וביוב. אם נוכל לטפל במשאית זבל אז אולי זה יקדם, למרות שזה מעודד אנשים לצרוך זבל.

איל – ארט-קאר זבל??

ספי – ארט-קאר לא אושר בשנים שעברו, השנה אני מקווה שיהיה רישיון לזה. ומקווה שיתנו. בעז”ה נגיש רישיון.

טאז – במידברנרות היה אישור ל ארט-קאר
אקוריקשה – טאז הציע. ואיל מצטרף.

מורן – להציע שיטת פעולה, עבודה – סיפרתי סיפורשךדלגחכךלשח דגךףכלחשףדלגחכףךלחגמףךנשחלמףךח

ציפרתי על מקרה בבלגיה עם עיר שלא הצליחו לשפר את הטיפול בזיהום ואז יועצים חיצוניים שאלו את התושבים מה הדבר שהעירייה יכולה לתת? ביקשו אדמות לגידולים חקלאיים. נמצאו אדמות, העירייה הכישרה והשכירה אותם בצורה מתמשכת בתמורה למטבע – זבל במשקל. וכך העיר נקיה לאורך זמן. העירייה לא הוציאה שקל, והעיר קיבלה את מה שהאנשים רצו.
יש מפעל שנקרא לאמשנה שמתמש בחומר הסוליות של הסנדלים מהחוף ומייצר מזה מוצרים. צריך לגרום לסגירת מעגל ערך – כדי שהמערכת תתחזק את עצמה. למשל- כדוגמא – וסליחה מראש – אם תלות בחשמל של קמפ, צריך להוציא כמות זבל מהקמפ או משימת חשלש של הקמפ תמורת חשמל יומי בערב.

איל – כשנהיה ספקי חשמל/זבלאנושי אפשר בתמורה לזה לקבל את ה… משהו שהם עשו עם הפסולת.

מורן – צורת המחשבה הזו יכולה מאוד לעזור לנו בכל דבר.

מיטל – רוצה להוריד לבנאדם הפרטי. גם לבתוליברן. הייתי בדיקו. חשבתי שכל מה שאני חושבת… ופתאום ראיתי צלחות ואנשים מאפרים. וזה לא היה, גם מוותיקים. צריך להתייחס למודעות האישית. למשל למלא שאלון על עשר העקרונות שקונים כרטיס. חשוב שברמה האישית אנשים יהיו מודעים. גם לעקרונות וגם לפרקטיקה.

ברוך – לגבי קנסות וחשלש – וכדוגמא 18K מהנומנס.

מוני – הרעיון של מורן זה משהו שממש יכול לעבוד. וחוסך הקמה של חשלשPOLICE. ואם כן משגיחי כשרות – אז שהנוודים שלנו יסתובבו בקמפים, ולפי פרמטרים שיהיו ידועים מראש – יהיה להם ציון בכל מה שקשור לאקולוגיה – דיי מזכיר את ההרצאה של רותם – אפשר לתת להם קנסות או צ'ופרים. למשל קמפים עם ניקוד אקולוגי רע אז יקבלו עונש מיקומיישן.

מורן- אני לא בעד צו'פרים. אני בעד סחר חליפין.

מוני – לא יודע מה הצופר או הקנס -אבל לחשוב על סט מתאים של שכר ועונש. לדעתי הבונוס הכי גדול זו הגאווה של לעמוד בתקן.

ספי – שאקוברן יעשו את זה. אבל צריך להוריד את כל מה שדיברנו עליו לרמה הפרקטית. להכין רשימת תיוג מסודרת דרך האקו-הלפ עם חגית. ושזה יהיה משימה שלנו.

TAZ – הערה כללית – הסמנטיקה והטרמינולוגיה – מאוד דרמטיים. סחר חליפין זה מנוגד לעקרון כלכלת מתנות ואי מסחריות. צבא וחינוך – זה משהו שמאוד דורש הגדרות ואנחנו רוצים להיות בלי הגדרות. והסיבה שאני במידברן זה כדי להציע אלטרנטיבות לדברים הללו. למשל במידברנרות שלא הייתה בעיית חשלש ולא היה עוקץ פירוק – אנשים מאוד מאוד הבינו לאן הם באו. לפי התנאי השתתפותי והיו פחות אורחים. הייתה השראה ותמיכה. בבוקר קמנו ועברנו ואספנו חשלש. הייתה תמיכה מקסימלית שיכולנו לאפשר כדי שיזה יצליח וזה באמת הצליח. באנו לתמוך באנשים וזה באמת הצליח.

דידיקה. רק רוצה להזכיר לכולם לבוא להרשם ולשלם. ולהצטרף לגיליון פרטי הקשר של אקו ברן.

אלמוג – לסיכום מרגש אותי לראות את הדברים מתגבשים. מרגיש שאנחנו בכיוון הנכון. מחמם לראות את החיבור להפקה.

להעביר לטלי רעיונות לסדנאות לטלי מאקו הלפ.
ואגב בהשראת השיחה על חשלש-POLICE – הנה משהו שמוני שיתף בVIP http://snowbrains.com/burning-man-warning-read-this/