רישוי לאירועי עשרת העקרונות בישראל

  1. מסלול “כניסה לנעליים”: הקמת אירוע במתחם מגודר של עסק קיים, למשל, חניון, פארק או גן אירועים. הפקת האירוע נכנסת בנעליים של הרישוי הקיים במקום האירוע. במקרה כזה אין צורך לבקש רישוי לאירוע מהרשויות. ייתכנו הגבלות על הקמת אש גלויה, שימוש בחשמל, גז, בניית מיצבי אמנות, גביית כספים.
  2. מסלול “חופש הביטוי”: הפקת אירוע שמטרתו העיקרית היא חופש הביטוי. אין צורך ברישוי משטרתי לאירוע. יש לתאם הקמת אש גלויה, שימוש בחשמל, גז, בניית מיצבי אמנות מול מהנדס הבטיחות של הרשות המקומית.
  3. מסלול “עינוג ציבורי”: זו ברירת המחדל, פניה למשטרה ולמועצה המקומית עבור רישוי אירוע תרבות המוני. זו הדרך שגם מידברן פועל בה. המסלול מוכר היטב, ויש לו עלויות יקרות מאוד בזמן ובכסף. יש לשלם עבור שוטרים בשכר. יש לתאם הקמת אש גלויה, שימוש בחשמל, גז, בניית מיצבי אמנות מול המשטרה.

קישורים לקריאה נוספת

עורכות הערך הזה לדורותיו