שיטות לאי השארת עקבות

בדף זה מתוארות מספר שיטות שימושיות לאי השארת עקבות.

חשוב לזכור שבלי מים האירוע שלכם לא יהיה כל כך מהנה…
באירוע אי אפשר לקנות מים (רק קרח) אז תדאגו להביא איתכם לפחות 5 ליטר ליום לאדם.
אבל!!! רגע, זו כמות עצומה של מים….
והכי גרוע, יש איסור לשפוך ״מים אפורים״ מים ששימשו לרחצה וניקוי (שטיפת כלים, מקלחת, ציחצוח שיניים וכו׳) על אדמת המדבר ואתם צריכים להיפטר מהם איכשהו.
נכון ולכן הנה כמה טיפים:

בקבוקי פלסטיק = זבל. 5 ליטר לאדם ליום… תעשו חישוב פשוט של כמה זבל אתם הולכים לייצר רק מהבקבוקים הריקים. אז לאלו מכם שלא הולכים לבנות גינה הידרופונית מהבקבוקים האלו הנה ההמלצות שלנו:

ג'ריקנים של 10-20 ליטר – למי שתייה/שטיפה/רחצה.

• ניתן להשיג אותם במסעדות, מפעלים, חנויות לחומרי בניין ועוד… תהיו יצירתיים ותקחו את זה ברצינות. שימו לב שאתם לא ממלאים מים בג׳ריקן שהכיל חומרים מסוכנים לפני כן. תתחילו לחפש אותם מראש כדי שלא תתקעו ביום האחרון בלי מים ותאלצו להגיע לשטח עם עשרות בקבוקי ליטר וחצי. זה תופס יותר מקום והשכנים שלכם יסתכלו עליכם בצורה מוזרה )-:
• שטיפה במים חמים + סבון מוציאה הכל – כולל טעם לוואי.
• מכירים את בקבוקי הענק של מי עדן ונביעות? הם מצויינים. אחד כזה יכול לספק לאדם את כל מי השתייה שלו באירוע.
• לכו לחנות חומרי בניין, או גינה, תקנו ברז פשוט, חומר איטום ותמצאו מיכל עם פתח מילוי גדול מלמעלה (אחד מהג׳ריקנים שמצאתם מבעוד מועד יכול להתאים) ותחברו לו ברז. שימו אותו בצל במרכז המחנה שלכם ותהנו מברז מים פרטי. מומלץ למלא גם בקרח בימים החמים.

ג'ריקן קפוא של 5 ליטר (כמו אלו של תרכיזי המיץ הגדולים) – משמש כקרחון לצידנית.

• מחזיק יותר זמן מבקבוקים קפואים, תופס פחות מקום ושהמים נמסים אפשר להשתמש בהם.
• למניעת פיצוץ הג'ריקן בזמן ההקפאה, מלאו אותו כ-85% מהנפח מים. כאשר סוגרים את הפקק תמחצו את הג'ריקן קלות על מנת שהאויר יצא החוצה וככה יהיה לקרח לאן להתפשט.

שפריצר למים (באיכות טובה)
קשה להסביר כמה הדבר הזה יכול להציל אותכם בשטח. משימושיו הבולטים:

• לצנן אתכם בשיא החום (אפשר לשים בפנים קרח ומי ורדים ואתם עוברים מגיהנום לגן עדן בהתזה אחת)
• לעזור לכם לשטוף כלים… אתם תחסכו בערך 70% מהמים שלכם אם תשטפו כלים בעזרת הדבר הזה
• לרחוץ את עצמכם – פנים, שיניים, ידיים, וגם את הגוף… לא מייצר הרבה מים ומנקה לא פחות טוב ממקלחת בבית. אומנם לוקח יותר זמן, אבל לאן אתם ממהרים באמצע המדבר?

• ירקות ופירות שוטפים מראש בבית. (נו באמת, לא חשבתם על זה כבר?)
• קטניות/עדשים אפשר להשרות בבית ולהביא בכלי שומר לחות. לאחר ההשרייה, הם נובטים = הופכים ליותר מזינים, זמן הבישול קצר בהרבה (חסכון בזמן + בגז), וגם אפשר לאכול אותם בלי לבשל. בתהליך ההנבטה מומלץ לשמור על העדשים/קטניות בכלי סגור שומר לחות ולשטוף במים כל 8-12 שעות.
• אל תביאו מזון שגורם לך לרצות לשתות את כל הכנרת (עוגיות עבאדי למשל).
• בשלו דברים קלילים ומהירים להכנה שלא דורשים הרבה מים שגם לא משאירים הרבה לכלוך אחריהם – פתיתים, קוסקוס, אורז בסמטי ודברים שהכנתם בבית ונשמרים בצידנית.
• הקציבו לעצמכם כמות מסויימת של מים למקלחת ושטיפת כלים. הדרך הכי טובה לא לייצר מים אפורים היא לא להשתמש בהרבה מים מראש. אם רק תנסו אתם תופתעו לגלות כמה דברים אפשר לעשות עם ליטר אחד של מים. (שפריצר כבר אמרנו?)
• הביאו משפך יעודי להעברת מים מהג׳ריקנים לכלים קטנים יותר וככה לא תשפכו מים על הקרקע ותחסכו מים.

• מלאו במים 3 גיגיות/מיכלים גדולים ושימו אותם בשורה. באמצעי שימו גם סבון. כימיקלים = זבל שנשאר בשטח, לכן עדיף סבון אקולוגי.
• הגיגית הימנית תשמש להורדת הלכלוך הראשוני, האמצעית – לשטיפה בסבון, והשמאלית – להורדת הסבון.
• כשהגיגית הימנית מתלכלכת, משקים איתה את הצמחים. 2 האחרות זזות ימינה, ומשמאל – חוזרת הגיגית הראשונה, עם מים נקיים. מוסיפים סבון לגיגית האמצעית, והכיור חוזר לתפקד.

כמו שאמרנו, מדובר במים מלוכלכים שהם ברוב המקרים תוצר של רחצה. כלל הברזל הוא בדרך כלל כזה שאם אתם לא יכולים לשתות את זה אז זה אפור.
אי אפשר לשפוך אותם על אדמת המדבר. למה לא? חשבתם פעם למה יש מערכת ביוב? יודעים את התשובה? יפה, עניתם על השאלה שלכם. אין לנו מערכת ביוב בעיר ולכן אתם צריכים לדאוג לעצמכם.

• מקלחות – אם אתם חייבים להתקלח כל יום אתם צריכים לדאוג לעצמכם למקלחת. אנחנו מעודדים את כולם למצוא דרכים חדשות ויצירתיות לבנות מקלחות שהקו המנחה המוביל אותן הוא אחד – למים של המקלחת אסור לגעת בקרקע!
• בריכת אידוי היא פתרון אידיאלי פשוט להכנה שדורש הבנה בסיסית בתהליך האידוי של המים. בעזרת ארבע קורות, ניילון שחור וקשיח וכמה ברגים אתם יכולים לבנות בריכת אידוי שאליה תזרימו את המים האפורים שלכם בתקווה שיתאדו בחום. שימו לב – בריכת אידוי צריכה להבנות ביחס ישיר לכמות המים שנכנסת אליה. תחשבו בערך על מטר מרובע לשני ליטר מים כדי לקבל בריכה שעובדת. יש שלושה פרמטרים שקובעים את קצב האידוי של המים בבריכה. כמות המים (ככל שיש יותר מים הם מתאדים לאט יותר), כמה כהה התחתית שלה (השחור הופך להיות לבן עם הליכלוך והחול שמכסה אותו ולכן צריך לדאוג לנקות אותו כל יום), וכמה ישרה ושטוחה היא (בור מים לא יעיל באידוי. בריכה עקומה גם כן לא).
• דרך פשוטה יותר ואישית (מתאימה לבודדים) היא בריכה מתנפחת לילדים שבתוכה אפשר להתקלח. טובה בתור בריכת אידוי רק צריך לזכור לעגן אותה לקרקע שלא תעוף ברוח.
• את המים האפורים שלכם אתם יכולים לשפוך לתוך הג׳ריקנים הריקים שלכם ולאחר האירוע להיפטר מהם בנקודת ביוב לבחירתכם. תביאו איתכם משפך במיוחד בשביל זה.

• אל תקנו מוצרי מזון תעשייתים שארוזים בעטיפות פלסטיק נפרדות. לא רק לאירוע אלא באופן עקרוני (עוגיות לוטוס למשל).
• תוציאו בבית את האוכל, ירקות, תבלינים, קפה מאריזות הניילון שלהם ותכניסו לכלים אטומים. יותר נוח להשתמש ולא תוקע אותכם עם זבל מיותר באירוע.
• תמצאו קופסאות קשיחות גדולות ותארזו בהם את המזון. גם קרטון עובד. חוסך מקום ואפשר לעשות בהם שימוש חוזר.
• במקום שקיות סנדביץ קטנות לתבלינים, אגוזים וכו׳ אפשר להשתמש בנייר עיתון ולקשור עם חוט, או לחלופין בפילטרים לקפה או חתיכות בד.
• אריזות גדולות = יותר זול ופחות פלסטיק.

• צלחות/כוסות/סכו“ם חד-פעמי = אין יותר גרוע מזה.
• אם אתם חייבים תביאו סכום חד-פעמי שבאמת יכול להתכלות אחרי עשרות שנים (הרע במיעוטו).
• המלצה שלנו – סכום אישי רב פעמי שניתן לנקות עם כמה שפריצים של מים מהשפריצר שלכם וניגוב קל. יותר נעים לאכול ככה ואתה לא מייצרים זבל שיישאר כאן גם אחרי שבני האדם יעלמו.
• כוס אישית חובה! ברחבי העיר יהיו אנשים שיציעו לכם לשתות ולהנות. הם לא מספקים כוסות, אתם צריכים לדאוג להביא אחת איתכם. הכוס היא פריט לבוש ייצוגית. תעשו ממנה משהו מיוחד ותראו מה קורה (קיבלתם פעם מחמאות על הכוס שלכם?). זה כמעט בלתי נתפס כמה כוסות פלסטיק אפשר לחסוך ככה.
• תסדרו לכוס קליפס בקצה עם חבל ותחברו לתחפושת שלכם

בדיוק כמו הכוס, אביזר חובה למעשנים. בדלים של סיגריות עושים נזק לא קטן לסביבה ולעיניים. תכינו מראש מאפרה מגניבה שאפשר לשלוף מהכיס (וגם כאן לקבל מחמאות) ולהעלים לתוכם את הבדלים שלכם. תהפכו את זה להרגל גם בחיי היומיום.
קופסא ריקה של סוכריות היא אחלה מאפרה.

• השירותים הכימיים הם המקום היחיד שבו מותר לנו לעשות את הצרכים שלנו.
• “אם זה לא בא מהגוף שלך אל תתן לזה לצוף” – לא משליכים לשירותים הכימיים שום דבר שלא יצא מהגוף שלנו, כדוגמת סיגריות, מגבונים לחים, טמפונים, מים אפורים או חיתולים.
• יצא מהגוף שלנו = קקי, פיפי, קיא, תינוקות (תינוקות אומנם יוצאים מהגוף אבל חל איסור מוחלט לזרוק אותם לשירותים)

חשל"ש – חומר שלא שייך (באנגלית Matter Out Of Place = MOOP).
המון דברים הופכים לזבל גם בלי שחשבתם שהם יהפכו לזבל.
ציוד פסטיבלים – מגניב ונוצץ אבל הופך למפגע סביבתי. אחרי כמה ימים במדבר השרשרת פרחים מפלסטיק שלך כבר מפוזרת מבאר שבע ועד ערד ואפילו לא שמת לב לזה.
נצנצים, קונפטי, פייטים, חרוזים… כל אלה הופכים בסוף לזבל. אם אתם חייבים להביא אותם אתכם תשימו לב טוב שאתם דואגים שהם לא יתפזרו לכל עבר.
תאבטחו את הציוד שלכם!!! לא מגנבים, מהרוח. מרבית הזבל שנוצר באירוע נוצר ב״טעות״. משב רוח חזק אחד יכול להעיף את כל שקיות הניילון, הכוסות החד פעמיות (שאסור לכם להביא), הקישוטים והדברים הקלים (גם אוהלים) שיש לכם במחנה. תאבטחו הכל לקרקע ותשימו משקל על דברים קלים.

ליים/כלי קיבול גדולים יכולים לשמש לאחסון אוכל/מה שתרצו בדרך לאירוע. ובמהלכו לאיסוף זבל. שקיות ניילון, לעומת זאת, הן בעצמן – עוד זבל ויש להן נטייה טבעית להיקרע בגלל השיפוד שזרקתם פנימה וכך ללכלך את כל האזור.

במסגרת של הסתמכות עצמית רדיקלית לחשוב בעצמי: מה מהדברים שאביא יהפוך לזבל? במה אני יכול להשתמש במקום זה?

הבאתי פחות זבל = ניקיתי פחות = לקחתי פחות חזרה הביתה.

נניח וכל אחד מאיתנו ישאיר קצת זבל, לא נורא, נכון?
בואו נחשוב על זה שוב:
קצת זבל שלי + קצת זבל של מישהו אחר = מהר מאוד הופך למזבלה!
מאמץ קהילתי גם כאן – כל אחד מאיתנו מנקה כדי שישאר נקי יותר, לכולנו.

• טיפים למחנות נושא
• על מאמצי שחזור הפלאייה באתר ברנינג מן.
• Leave No Trace – אתר הארגון הבינלאומי לאי השארת עקבות.
• טיפים לאיך לא משאירים עקבות
• קבוצת פייסבוק בנושא