מדריך הישרדות רגשי

 ברוכים הבאות הביתה

בכניסה לעיר כתוב –
!Welcome Home או ברוכים הבאות הביתה!
ולפעמים בזמן האירוע זה מרגיש כל כך רחוק מהבית..

מדריך ההישרדות של ברנינג מן מכיל הרבה מידע על דברים שצריך להביא ודברים שכדאי לדעת, אבל הוא לא מכין אתכם לחוויה הרגשית שתעברו במהלך האירוע. להלן כמה עצות שיוכלו לעזור גם לברנרים וותיקים וגם לבתולים.

איים הם אינטסיביים יותר

אולי הרגשתם אי פעם את התחושה של להיות תקועים היכן שהוא, מבלי היכולת לברוח. איים יכולים לעורר חוויה רגשית מועצמת כמו גם הפכפכות וסערות בלתי צפויות. במובן הזה ברנינג מן הוא אי במדבר – מרגע שנכנסתם בשערי העיר, רוב הסיכויים שלא תעזבו אלא רק כאשר האירוע יסתיים. כתוצאה מכך אולי תרגישו יותר שמחה ואושר לצד עצבות וכעס. אפשר לראות זאת כחזרה לילדות – אצל מבוגרים הרבה פעמים הרגשות מעורבים, אצל ילדים לא. כמו שאפשר לראות אצל ילדים את הרגשות בפני עצמם, כך גם אצלנו בזמן האירוע. להיות מודעים לכך יעזור להרגיש פחות מטולטלים כאשר הרגשות עולים ויורדים במדבר.

המילה “Emotion” מגיעה מהשורש הלטיני “Movere” שמשמעו – לנוע. רגשות הם כלי לשינוי והתמרה של חייך. שום דבר אינו קבוע בפלאייה, רגשות באים והולכים, ממש כמו מזג האוויר. עקבו אחרי מזג האוויר הפנימי ולא רק החיצוני – שאלו את עצמכם, “מה שלומי עכשיו?”. ככל שתוכלו לנבא טוב יותר מה מתבשל בתוככם, כך תוכלו ליצור ולבחור את האווירה המתאימה באותו הרגע.

לב פתוח משלים כל תלבושת

אם מבחינת התחושות שלנו אנו חוזרים לילדוּת במדבר, זה לא מפתיע שאנחנו גם משחקים הרבה בתלבושות ותחפושות. ברנינג מן הוא מסיבת תחפושות אחת גדולה, וחלק מהאנשים משקיעים זמן רב בהכנת הבגדים. אל תבזבזו יותר מדי זמן בהשוואה וביקורת של כל הגופים והמלבושים הנפלאים על הפלאייה. יש פה אנשים מכל הסוגים והמינים, ובסופו של דבר, כולם מכוסים באבק.

לבשו את מה שמרגיש נוח. האביזר הכי טוב יהיה לב פתוח, וחיבוק. אתם לא הולכים להיות בהיי כל הזמן. ייתכן שתבינו שפתיחות, רגישות ואפילו פגיעות יכולים להיות הבושם הכי מפתה בפלאייה. ריצ'ארד באך כתב “ההיפך מבדידות הוא לא ביחד. זה אינטימיות”. היו פתוחים, היו אינטימיים, היו אנושיים. ואז לא תהיו בודדים.

ציפיות – מציאות = אכזבה

(צילום: אייל לבקוביץ')

דע את עצמך. צפה לכלום. שתי מנטרות שישרתו אתכם היטב. מה שלא תצפו לו, קרוב לוודאי שתקבלו את ההיפך. הרגישו חופשיים להצהיר כוונות לגבי חוויית הברן שלכם, ובו בזמן הנמיכו את הציפיות שלכם. הפסיקו להשוות והתחילו לחיות.

ברנינג מן מהווה מראה לחיים “האמיתיים”. המציאות היא, שאתם הולכים להיכשל. הציליה שלכם תיפול. תשכחו איפה החניתם את האופניים שלכם. תקלטו ששכחתם את המאכל האהוב עליכם בבית. צפו לכישלון וקבלו אותו עם חיוך. דעו שבסביבה מורכבת כמו זו, כישלון יכול להיות פתח לתגליות לא צפויות. ותגידו כן לכך. יחד עם זאת, אל תצפו להתגלוּת, בן זוג חדש או ה-היי שחוויתם בעבר. כל שנה היא שונה. זה לא יהיה כמו שנה שעברה. זה יהיה כמו השנה הזו.

למדו להיכנע

כאשר “בועת השמחה” מתנפצת – ורוב הסיכויים שזה יקרה – יש מקום להזדככות, חיבור והתמסרות.
המקדש הוא מקום בו תוכלו להתמסר לגעגועים לאהוב שהיה, חלום שלא התגשם, או… במקדש אפשר להשאיר מזכרת או משאלה. זכרו שהרבה אנשים באים לברן כדי להיכנע למשהו. אתם לא לבד, ובכל זאת יש לכם את המרחב להיות לבד עם הרגשות שלכם. בנוסף, זה בלתי אפשרי להרגיש לבד לאורך זמן.

בחרו את הקן שלכם בקפידה

רגשות הם מדבקים, במיוחד בצלחת הפטרי של הברן. מחקרים פסיכולוגיים מראים שלקבוצת היחוס שלנו יש השפעה גדולה על איך אנו תופסים את הרצונות והצרכים שלנו. זה אחד מהיתרונות של להכיר אנשים שונים מאיתנו – הם עוזרים לנו לשנות את הסיפור שמסתובב לנו בראש. בהקשר הזה, חבריכם למחנה ישפיעו עמוקות על החוויה שלכם, או אפילו על תפיסת החוויה. אז, בחרו את השכנים שלכם בחכמה. זכרו שאפילו אם תגיעו עם חמישה מחבריכם הטובים ביותר, לפחות שניים מהם יעלו לכם על העצבים בתוך כמה ימים, בהתחשב באופי המעצים של המדבר.

הרשו לעצמכם לצלול פנימה והחוצה מהמרק האנושי כפי שתרצו. העבירו זמן בשוטטות לבד. מיידיות יכולה להוות אבן בוחן לכל דבר מרפא או משמח שאתם צריכים באותו הרגע. חברי המחנה שלכם יכולים גם לחבק ולהרגיע אתכם.

הישארו פתוחים וסקרנים

(צילום: עודד בלילטי)

שוטטות לבד היא דבר טוב. היא מאפשרת לכם לפגוש אנשים שאחרת לא היה יוצא לכם לפגוש. חישבו על הפלאייה בתור ארץ זרה בה החוויה שאתם יוצרים לעצמכם מושפעת ישירות מההרפתקנות והסקרנות שלכם. בעידן הדיגיטלי אנו מכירים את FOMO (הפחד להחמיץ – Fear Of Missing Out), אבל בברן ניתן לפגוש גם MOJO (רגעים מפתיעים ומטלטלים – Momentary Jolts) על ידי תשומת לב למה שנמצא ממש מולך. ייתכן שתשמעו סיפורים מרתקים על אמנות שאנשים ראו, סמים שהתנסו בהם, מין שחוו. אל תקנאו. פשוט העריכו את קסם החיים שהרגשתם כאשר אתם חוויתם את ה-MOJO שלכם מוקדם יותר באותו היום. בנוסף, אל תרגישו שסמים, מין, או להישאר ערים עד הזריחה נחוצים בשביל חוויה יוצאת דופן. ישנם מחנות בשביל כולם – החל מתכנית שנים-עשר הצעדים, יוגה שלווה, וכל מה שביניהם.

מדריך What When Where של הברנינג מן לכל המסיבות, סדנאות ואירועים שיקרו במהלך השבוע הוא דבר טוב. מצד שני, הוא יכול להיות גם מציף. אין באפשרותנו לעשות או לראות הכל. גם לא היינו רוצים. התענגו על מה שאתם כן חווים, ולא על מה שלא הספקתם. בארוחת ערב עם החברים, אתם יכולים לשאול בצורה ידידותית – “על איזה רגש או תחושה למדתם היום ואיך אתם חושבים שזה ישרת אתכם בבית?” חשבו על כך בתור מחנה אתחול רגשי, או גן ילדים. הראו את רגשותיכם וספרו עליהם. זה יכול להישמע טיפשי, אבל תופתעו לגלות איזה חיבור תוכלו ליצור עם חבריכם למחנה באמצעות משפט התחלה כגון “הרגשתי פגיע היום.. או… אמיצת לב.. או… למדתי היום על היחס שלי לענווה”.

לכו בעקבות פירמידת הצרכים שלכם

הפסיכולוג אברהם מאסלו בוודאי היה רוצה לצאת למחקר שדה בברנינג מן. במדבר, רבים מאיתנו מנסים “להיות כל מה שאנחנו רוצים” וקופצים לראש פירמידת הצרכים מבלי לדאוג לצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלנו. אם יש ספק, שתו מים וקחו תנומה. או השתמשו בראשי התיבות מתכנית שנים-עשר הצעדים – H.A.L.T. – Hungry, Angry, Lonely, Tired – רעב, עצבני, בודד, עייף. דאגו לבריאותכם הנפשית על ידי דאגה לצרכיכם הפיזיים.

ביתכם במדבר – בין אם זה אוהל, קראוון, יורט או מכונית – צריך להרגיש כמו מקום מקלט. אנו צריכים מקום להיטען בו אחרי כל כך הרבה גירויים, וזה נכון במיוחד אם אתם טיפוסים מופנמים. הביאו איתכם כמה חפצים מוכרים מהבית: הכרית שלכם, ענפי לבנדר, ספר אהוב, תמונה של קרוב משפחה, האוכל המנחם האהוב עליכם. ברגעים של של אי שקט, נעים שיש משהו מרגיע.

היו זוג מודע

ברנינג מן יכול להיות בו זמנית גן עדן וגיהנום לזוגות. כפי שהוזכר קודם, כל הרגשות נוטים להיות חזקים יותר בזמן האירוע, ומה שמתבשל בקשר שלכם, עלול להגיע לרתיחה באמצע סופת חול. לא נדיר להיות עדים ל“מריבת ברנינג מן” או להיות המשתתפים הראשיים בה בעצמכם.

היו מודעים לתוך מה אתם נכנסים. אם בן/בת הזוג מציעים לכם ללכת למסיבת זוגות, וזו הפעם הראשונה שאתם שומעים על רצונו/ה בחוויה לא מונוגמית, זו יכולה להיות ההזדמנות המושלמת לשניכם לדבר בבהירות ובכנות. עשו הסכם ביניכם מה אתם מצפים מהחוויה הזו – גם עבור עצמכם וגם עבור הקשר. הבהירו מראש כיצד אתם הולכים לתקשר אם אחד מכם מרגיש קנאה, בדידות, או שנמאס לו ממצב מערכת היחסים שלכם.

למדו כיצד לתת ולקבל מתנות

(צילום: מאיה אורן)

תרגול בהכרת טובה ואמירת תודה הוא הדרך האמינה ביותר להכניס שמחה לחייכם, בן רגע. למזלנו, כלכלת המתנות של הברן יוצרת את האווירה המושלמת לכך. כשאתם מרגישים רע, תנו משהו מעצמכם למישהו אחר: חיוך, כתף, מסאז' ברגל, משקה קר, עזרה בלנקות את האוהל, הכנת ארוחה. זה גם יכול לפתור מראש את קשיי מערכת היחסים שהוזכרו קודם.

ברנינג מן הוא לא צפייה בטלוויזיה. זוהי חוויה רב חושית שאנו משתתפים בה ונטמעים בה. השתמשו בזמן זה בתור הזדמנות ייחודית לראות כיצד הכרת תודה יכולה להחליף סיפוק בחיים. אושר הוא לא כשיש לכם את מה שאתם רוצים, אלא כשאתם רוצים את מה שיש לכם. זכרו, המנהג המודרני של הסחת דעת בידי חפצים זוהרים וחדשים אינו המצאה של המאה ה-21. סוקרטס כתב “זה שאינו שבע רצון עם מה שיש לו, לא יכול להיות שבע רצון עם מה שהוא רוצה שיהיה לו”.

בקשו עזרה

רוב האנשים לא מבקשים עזרה בחיי היום יום שלהם. לבקש עזרה, במיוחד מזרים, הוא משהו שחלק מאיתנו לעולם לא יעשו. נדיר שנזדקק לעזרה רצינית, משהו מעבר ל-“איך עושים..? איך מגיעים ל…?”.
הסביבה המדברית שונה – יכול להיות חם או קר מאוד, ובמדבר הסלע השחור שום דבר חי לא שורד בקיץ. בלי מים, מהר מאוד תהיו בבעיה – קל מאוד להגיע למצב של התייבשות או שלא מרגישים טוב, בלי לשים לב.

אם אתם מרגישים ברע, לא שתיתם מספיק מים, דרכתם על יתד או בזנט, או משהו חמור יותר – יש עזרה בקרבתכם. אם זה לא מצב חירום, רוב הסיכויים שהשכנים שלכם, או מישהו בסביבה, יכול לעזור.

מכל המקומות בעולם, הפלאייה היא בוודאי אחד המקומות הטובים ביותר להצטרך בו עזרה. אם אתם במצב שבו אתם צריכים עזרה, בקשו ממישהו, כלשהו. אל תלכו סחור סחור בניסיון למצוא את האדם המתאים. קרוב לוודאי שהאדם המתאים נמצא ממש לידכם. אין צורך בתירוצים או התנצלויות, פשוט בקשו. אל תדאגו למה יחשבו עליכם.

בד“כ אנשים ישימו לב שמישהו צריך עזרה, עוד לפני שהוא בעצמו מודע לכך. הרבה אנשים ישאלו אתכם מה אתם צריכים עוד לפני שבכלל תהיה לכם ההזדמנות לבקש מהם.

תשאלו, תבקשו. זה בסדר!

השתמשו במה שלמדתם כדי להעריך את היציאה

בוודאי תשמעו הרבה על כמה קשה לעזוב את המדבר. אנשים בדרך כלל מדברים על כך בזמן הנסיעה חזרה. “דיכאון אחרי-פלאייה” הוא די נפוץ, ולא רק למי שהיו לראשונה באירוע.

בין אם זה במדבר או אחרי שחזרתם הביתה, תנו לרגשות שלכם להנחות אתכם. כשאתם מבולבלים מהתגובה הרגשית שלכם למשהו, שאלו את עצמכם – “מה הרגש הזה מנסה להגיד לי עכשיו? האם יש עוד רגש שמסתתר מתחת לפני השטח?” קנאה יכולה להתחזות למרמור או טינה. פחד יכול להסתתר מאחורי כעס או תסכול. הרגשות שלנו עוזרים לנו לדעת שאנחנו חיים ושאכפת לנו ממשהו.

במדבר, לא להשאיר עקבות מנחה אותנו. כשאנו חוזרים הביתה, בהחלט אפשר לשאול את עצמנו – “אילו עקבות נשארו עלינו? אילו עקבות השארתי על אחרים?”

אחרי חוויה כה חופשית וחסרת מעצורים במדבר, זה יכול להיות מאוד מבלבל לחזור הביתה ולעולם ברירת המחדל. דעו שאולי יקח לכם זמן להשתלב בחזרה במציאות ובשגרה היומיומית. אפשרו לעצמכם זמן לנחות ולהתקרקע, התחברו עם אנשים בעלי חשיבה דומה, שתפו את חוויותיכם, שחררו לחץ. אם אתם מרגישים מוצפים, מיצאו מישהו לדבר איתו, או פנו לעזרה מקצועית.

(צילום: מיכל פתאל)

לסיכום

להיות אנושי
זה כמו מלון אורחים,
כל בוקר אורח חדש.
שמחה, דכאון, עליבות,
איזו מודעות רגעית באה
כאורח לא צפוי.
קבל את כולם בברכה!
גם אם הם קהל יגון,
שינקה ביתך בשצף מרהיטיו,
עדיין קבל כל אחד בכבוד.
הוא עשוי לנקות את פנימיותך, לטובת עונג חדש.
המחשבה האפלה, הבושה, הזדון,
צחק לקראתם בדלת
והזמן אותם פנימה.
הודה על כל הבא באשר הוא,
כי כל אחד נשלח
כמדריך ממעל.
(רומי)

מקורות וקריאה נוספת

קישור קצר לדף זה: http://tinyurl.com/mz4sjpu

כתיבת תגובה

עורכות הערך הזה לדורותיו